חושבים ש"סאטיבה תמיד מעוררת" או אומרים "רק זן Master Kush עוזר לי"? תחשבו שוב. הפגשנו כמה מיתוסים שגויים שהשתרשו בקרב מטופלי קנאביס עם המציאות.
קנאביס רפואי הפך בשנים האחרונות לכלי טיפולי בלמעלה מ-30 מדינות, כולל ישראל. עם זאת, למרות המידע הרב שנצבר בתחום והשימוש ארוך השנים בסגולות הצמח, ישנם כמה מיתוסים שגויים שהתקבעו בקרב מטופלים. מזל שאנחנו כאן כדי לעשות סדר. מוכנים?
המיתוס: "סאטיבה תמיד מעוררת ואינדיקה תמיד מרדימה"
"היום רוב הזנים היברידיים", אומר ארנון הימן, מנכ"ל Canonic וד"ר לביוטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית, "נשארו כמה מאפיינים צורניים, לדוגמה צמח יותר או פחות דחוס. אם נותנים לעשרות אנשים את אותה תפרחת, חלקם אומרים שהיא סאטיבה וחלקם אינדיקה, וכך גם לאחר שהם מתנסים איתה".
"פעם היו הבדלים. סאטיבה, אינדיקה ורודרליס הם תתי מין של קנאביס ולכל אחד מאפיינים שונים", מסבירה ענבל דנגור, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב-Canonic וד"ר למדעי הצמח ממכון ויצמן, "השונות נוצרה בשל התאמת הזנים לתנאי הגידול שלהם לאורך אלפי שנים (מונח הנקרא habitat). צמח שגדל בהימלאיה שונה מצמח שגדל באפריקה. זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל במבנה העלה או במבנה התפרחת. פעם אפשר היה להיעזר במאפיינים הללו כדי להבדיל בין הזנים, כי היה הבדל מובחן. בימינו, אפילו בקהילה המדעית אין קונצנזוס לגבי ההגדרות הבוטניות של טיפוסי הצמח השונים".
"זה עשרות שנים ש'ציידי גנטיקות' מסתובבים באזורים גיאוגרפים שונים, אוספים זרעים וחלקי צמח שניתן להשריש, ומביאים אותם למקומות שונים, כך שהזנים התחילו להתערבב", מוסיפה ד"ר דנגור, "לקחו סאטיבה טהורה ואינדיקה טהורה והתחילו להכליא ביניהן וחוזר חלילה, ואז מתוך המגוון שנוצר בררו צאצאים עם ביצועים מסוימים, כמו למשל THC גבוה יותר".
"הרכב החומרים הפעילים – קנבינואידים, טרפנים ועוד – הוא הגורם שמסביר את האפקט על המטופל", מסבירה ד"ר דנגור, "במקום לקטלג לפי סאטיבה או אינדיקה, יש לקטלג לפי חומרים פעילים. נראות התפרחת לא מעידה על תכולת החומרים הפעילים שבה".
המיתוס: "רק זן Master Kush עוזר לי"
"מטופלים נצמדים לשמות של זנים ואלה מסמנים עבורם אפקט טיפולי", אומרת ד"ר דנגור, "אבל גם אם ניקח שקית זרעים אחת של מאסטר קוש ונזרע ממנה זרעים, נקבל צמחים בעלי מגוון של טיפוסי צמחים שמהן יהיו תפרחות בעלות מאפיינים שונים. לדוגמה, 50 זרעים של מאסטר קוש יצמיחו 50 צמחים, אבל רק אחד מהם, או בודדים, עשויים להניב את התפרחת שיצרה את התחושה שהמטופל חש ומחפש. זנים תחת אותו שם, לאו דווקא זהים גנטית, ולכן המאפיינים שלהם שונים. בנוסף, גם העובדה שהם גדלים במקומות שונים משפיעה על התכונות".
המיתוס: "הכי חשוב שיהיה THC גבוה"
עבור רבים אחוז ה-THC מהווה סוג של מדד מוחלט לאיכותו ולהשפעתו של הקנאביס, ותפרחות שבהן 24% נהנות מביקוש גבוה יותר. אבל קנאביס רפואי מושפע ממשתנים רבים. מחקר של אוניברסיטת קולורדו בארה"ב, שפורסם ביוני 2020, בדק את הנושא וממצאיו הראו שמדדי שיווי המשקל והיכולות הקוגניטיביות נותרו דומים להפליא בקרב משתתפים שקיבלו תרכיזים עם ריכוז THC גבוה וכאלה שקיבלו תפרחות עם ריכוז THC נמוך יותר מבתרכיזים.
החוקרים הציעו כמה הסברים. ראשית, רמת ה-THC אינה מדד יחיד ליעילות הקנאביס, צמח שמכיל יותר מ-140 קנאבינואידים ידועים בנוסף לטרפנים וחומרים נוספים. מטופלים בתרכיזי קנאביס עתירי THC אף עשויים לפתח אליו סבילות עם זמן. בנוסף, ייתכנו הבדלים גנטיים או ביולוגיים בקצב חילוף החומרים, שמשפיעים על פעילות ה- THC. ייתכן גם שכאשר הקולטנים רוויים ב-THC, לקנאבינואידים אחרים בצמח פוחתת ההשפעה על החוויה. המחקר מחזק את הטיעון שאיכות ויעילות הטיפול בקנאביס לא בהכרח קשורה רק בריכוזי ה-THC שבו.
המיתוס: "הבאתי גנטיקה מברזיל"
השיח הנפוץ כיום בענף כולל שימוש במונח ״גנטיקה״ כשמתכוונים לעיתים ל"זן", או ל"קו", ממקום כלשהו בעולם. אולם הטרמינולוגיה הזאת שגויה. גנטיקה היא לא זן, אלא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של רצפי DNA. ממש כמו שלעגבניות שרי יש DNA שונה מעגבניות מסוג לב השור, גם לצמחי הקנאביס יש DNA ואת הגנטיקה שלו חוקרים מדענים, כדי להבין את הקשר בין הרצף הגנטי לתכונות שהוא מבטא.
